לרגע נדמה שרומם אותנו מעל יתר העמים, להתנשא מעליהם, אך נדמה לי שלא זאת הכוונה.
איננו קדושים כמותו, אין כוונתו לעם נשגב, נעלה, טוב יותר מהיתר, עם שישכון בדד בפנתיאון האלים לצידו,
אלא לעם שמצופה ממנו ליותר- להיות יותר מוסרי, להקפיד יותר על החוק , לשמש דוגמא לאחרים ובטח שלא להתנשא מעליהם.
והרי אבינו לא חוסך שבטו מאיתנו כדי להבהיר זאת- בניו צריכים להיות הטהורים ביותר.
למרבה ההפתעה דווקא עדות שמתיימרות להיות בקיאות כל כך ברזי הקודש ודברי ד' חוטאים כלפיו.
נראה כי קבוצות קיצוניות, קשות , פורעות חוק שצמחו בתוכנו מאיימות עלינו. אלה הטוענים שהינם נאבקים על שלומנו- יביאו לסופנו.
אחרי חורבן בית ראשון היתה בין המעטים שנותרו ביהודה קבוצה שטענה כי היא פועלת להצלת ישראל והשבת עצמאותה (אבל למעשה היה זה מסווה לטענה על הכתר- מלכים ב, כ"ה), לבסוף קבוצה זו רצחה את הנציב על הארץ (גדליה בן אחיקם), ומהעצמאות וגם מהאדמה לא נותר לנו כלום ( ברחו כולם למצרים. שוב, נגד רצון האל).
אני מתקשה להבין איך אנשים שצמים על רציחתו של גדליה חוזרים על אותן טעויות ומחריבים את העם והארץ.
איך צמחו בתוכנו רעולי פנים, המשליכים אבנים על כוחות הביטחון, שורפים פחים, מרססים כתובות נאצה על היושבים בתוכנו, מבצעים ונדליזם קשה ברכוש אחרים, שונאים את השונה מהם ואת נציגי החוק . משטרים טוטליטריים רבים גידלו על ברכיהם נוער עיוור כזה, שהרס ופגע ורמס את השונים ממנו ואת תשתיות המוסר.
יש דרך לגיטימית למחאה. ויש גבולות שאסור בתכלית האיסור לעבור!
ואת זה הבהיר גם האל לקורח ועדתו (במדבר ט"ז).
לא מורדים או מערערים על סמכות הרשויות הקיימות.
יש להוקיע התנהגות בזויה מעין זאת-" כי לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו" (בראשית ד 7). כי אחרת דמי אחינו יזעקו מן האדמה, וכולנו נהיה ארורים יותר ממנה, שלא תוסיף תת כוח לנו וננוע וננוד בלי מנוחה בארץ.
לא ייתכן שקבוצה שלמה תכלה זעמה במבצעי החלטות במקום להפגין כחוק מול מקבליה.
לא יעלה על הדעת שחיילי צה"ל ושוטרי ישראל יספגו מכות, ביצים, אבנים, חומצה, נשיכות, גפיים שבורות, גולגלות מרוסקות, חרם בבתי כנסת, הפגנות מול ילדיהם ושאר צלקות.
צריך להגן עליהם מפני עצמם ועלינו מפניהם.
קדושים אנחנו לד', לכן הגיעה העת שנסתכל היטב בכלינו ובתוכנו- כי חטאים אנחנו.
הגיע הזמן להרחיק מאיתנו את הטומאה- את השנאה המיותרת.
חטאנו שלא השכלנו לטפל בכך באותו מרחשון בו נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. אז היו אלה עשבים שוטים, היום הם כבר היכו שורשים ועשו פרי והאל בפיהם אך לא בכליותיהם.
הגיעה העת שיקומו כאן מנהיגים, רבנים, אנשי תקשורת, מורים והורים וישימו לזה סוף.
והלוואי והחינוך הממלכתי דתי ירים את הכפפה ויחל בעבודה בציון רצח ראש הממשלה ולקחיו ולא יצא לידי חובה דרך ניצול יום מותה של רחל אימנו. היא עדיין מבכה על בניה- כשהיא רואה מה הם עושים.
ואל תבטלו דברי כנביאת שמאל. לא פוליטיקה בפי אלא אהבת העם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה