מאגר מידע ספרות הקודש ילדים - בקרוב על יסודי מורים דף הבית מקראנט

יום חמישי, 8 ביולי 2010

אל העצים והאבנים... וידוי אישי

פרשתי לי מן הציבור המתוקשב כמעט לחודש ( או יותר?)

קשה הנבואה ללא תגובות העם.
עכשיו אני מבינה מה ערכה של תשומת לב אפילו כשהיא שלילית.
ירמיהו אולי סבל, אבל לפחות הוא היה בטוח ששומעים אותו...

קשה להרביץ תורה במקלדת.
ולראות את נבואותיך מהדהדות מהמסך חזרה
מחזירות אותי אל שורות של יהודה עמיחי- " משלושה או ארבעה בחדר"

" ...ולפניו הקולות הנודדים בלי תרמיל,
לבבות בלי צידה, נבואות בלי מים
ואבנים גדולות שהושבו
ונשארו סגורים כמכתבים שאין
להם כתובת ואין מקבל."
אני כאן.

2 תגובות:

  1. אני דווקא חושבת שיש משהו משחרר כשאת כותבת ואין טוקבקים מרושעים שרודפים אותך.... תחשבי על זה כעל יומן אישי

    השבמחק
  2. שומעים אותך!!!ונהנים מאד.

    השבמחק