מאגר מידע ספרות הקודש ילדים - בקרוב על יסודי מורים דף הבית מקראנט

יום שלישי, 21 בפברואר 2012

אוטובוסים בשבת- הדרך לגיהנום רצופה כוונות צבועות

היום נערכה הצבעה בעיריית ת"א בה הכריע הרב כי רצונו בתחבורה ציבורית בשבת.

אני נפעמת.
מדהים אותי שהאנשים שיצאו ראשונים לגור באוהלים ברוטשילד על מנת לזעוק את הצורך בצדק חברתי, עושים ככל הניתן לרמיסתו.

לפעמים הנאורות החילונית היא מסווה לגזענות ובורות קשה.
(ושלא תבינו אותי לא נכון. כפייה דתית אכן קיימת. אבל לא זה המקום לזעוק עליה).

אז מה בין שבת לצדק חברתי ?
לאחר יציאת מצרים , הטקסט הראשון שפותח את יסודות האמונה והחקיקה הישראלית הוא עשרת הדיברות (שמות כ' 1-13).
טקסט זה מהווה מסמך יסוד לעקרונות מוסריים שביקש המחוקק להעביר ועל בסיסם ליצור חברה מתוקנת. צודקת.

הדיבר הרביעי דן בשבת: "ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. ט וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַד' אֱלֹהֶיךָ לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ".

לא מדקדק המחוקק בהגדרת זכור או מלאכה, אבל לעומת זאת חורג ממנהג הקצרנות ומפרט לפרטי פרטים מי זכאי לשבות ממלאכה- לא רק בעל המאה ומשפחתו, אלא אף העבדים ואפילו הנוכרים הגרים בתוכנו.
במזרח הקדום לא הקפידו ממש על זכויות הפרט.
ניתן היה להעביד עד כלות חושים, עד מוות. ובמיוחד היו נתונים לניצול העבדים והזרים. והמקרא כאן יוצר תקדים חברתי.
יום חופשי אחד בשבוע לכלל האנושות- ללא הבדל דת, גזע ומין.

ובואו נחזור לאוטובוסים-
עומד לו תל אביבי מצוי, ללא רישיון או רכב ודורש להשתמש בחירויות הפרט שלו עפ"י חוסר אמונתו ומבקש שתעמוד לפניו הזכות להתנייד בזול ממקום למקום שבעה ימים בשבוע.
לכאורה- הגיוני. ועכשיו למעשה-
מי יהיו הנהגים? משמרות בשבת יהיו חובה? מי שלא ישא בעול יפוטר?
מי ינקה,יתדלק ויתחזק את האוטובוסים? מה המחיר שישלמו על כך ילדיו של אותו נהג? אישתו?
ובל נשכח-מרגע שחברת דן, הציבורית, תחל לסוע בשבת ,קצרה הדרך לאשר לארגונים רבים אחרים לפעול בשבת ולכפות על עובדיהם להיות עבדים.

אם זכויות נקנות במחיר רמיסת פרט אחר- האם יש בהן ערך אמיתי?

אז אני קוראת לכל לוחמי החופש והצדק החברתי באשר הם- שבו, קראו ולימדו את הדיבר הרביעי.
וקיימו את יסודות הצדק לאשורן במקום להפרן מתוך נהנתנות ובורות שבאה על חשבון חולשתם של אחרים ובמסווה לקוי של לוחמי צדק ונפגעי כפייה דתית.

(והערה לשומרי המצוות- נראה כי גם הגדרת 'גוי של שבת' היא בבחינת עבירה- שהרי הוא גר הגר בתוכנו...).

יום רביעי, 8 בפברואר 2012

עבדי קבלן

ימים רבים עברו מאז עמדתי בשערי עמוד זה והבאתי תוכחה.
אבל הנה באו שוב ימים שלא נותנים מנוח.

בבואי ללמד את חוקי העבד בכיתה, השאלה הראשונה שאני פותחת בה היא- האם היום יש עבדות בישראל.

וזו אכן שאלה מעניינית.
לאחר שהוציאנו האל ביד חזקה ובזרוע נטויה מעבדות אנוש במצרים אל חירות ובחירה באמונתו (וחפשו במקראנט את ההרצאות של דוד כהן צמח ופרופ' ישראל רוזנסון בנושא), את קובץ חוקי ישראל (לאחר הברית- עשה"ד) הוא פותח דוקא בחוקי עבדים (שמות כ"א).

העם יצא מעבדות אז החקיקה תתחיל במקום שכואב להם הכי הרבה.
נראה שהאל לא מסוגל לסבול את העובדה שהעם שעובד אותו יחזור מרצון להשתעבד לבשר ודם.
יחד עם זאת , ברור לו לחלוטין שביטול מוחלט של העבדות לא ייתכן - גם כי זה שאיפה אידיאלית מרחיקת לכת בזמן זה (כפי שציין פרופ' רוזנסון) וגם כדי שיהיה מוצא ראוי לאדם שנקלע לחובות.
ולכן החקיקה בישראל בעניין העבדות נעה בין הרצון להבהיר שעבדות היא גזירה לא נעימה לבין הצורך להגן ככל שניתן על האדם המשתעבד.

כתוצאה מכך- סחר בבני אדם אסור, אדם הוא זה המוכר עצמו (מבחירה, מרצון), או אב את ביתו.
העבדות מוגבלת בזמן, העבד נחשב לתקופה זו כשכיר עם זכויות פחותות. כשיוצא לחופשי- יצא עם הרכוש איתו בא.
ויחד עם זאת העבדות אינה מומלצת, כיוון שאם ינשא במהלכה לא יצא עם אישתן וילדיו, מעמדו נמוך (רכוש האדון וניתן אפילו להכותו), זכויותיו בכל זאת נפגעות, ובכלל אם יבחר להישאר עבד עולם- יתנו סימן באוזנו (רציעה) כך שבכל מקום , כולל בקניות בשוק, יזהו אותו כעבד.

המחוקק מנסה מצד אחד להגן על העבדים ואילו מצד שני להבהיר שמעמד זה פוגע ומשפיל, כדי שישקול האדם בכובד ראש את השתעבדותו.

והיום?
עפ"י חוק מדינתנו הדמוקרטית העבדות אסורה בישראל ואף נחשבת עבירה פלילית.
אך מהי עבדות?
אדם שעובד מצאת החמה ועד צאת הנשמה, בלי אפשרות לימי מחלה או חופשה (כי לא משלמים עבור זה), בלי פנסיה לימי השיבה שיבואו (אשר עפ"י קהלת לא יהיו ממש טובים), בלי אפשרות לחסוך על מנת להתאושש כלכלית (קרן השתלמות),
אדם ללא ביטחון תעסוקתי, יציבות כלכלית, שמקבל תשלום לא הולם בעבור שעת עבודה- אם בכלל, שהרי יש מעסיקים שמלינים שכרו או לא משלמים בעבור כל שעותיו שעבד, חשיפה לניצול מחפיר, תנאי העסקה קשים.
האין זו עבדות?
ואם כך- אז עובדי הקבלן הם עבדי קבלן.
וכבר איננו חיים במזרח הקדום, אז שאיפתנו צריכה להיות ביטול העבדות ולא שיפור המציאות הקיימת.
והמופקד על קופת המדינה צריך להבין שאין דרך אחרת אלא העסקה ישירה.


העבדות המקראית באה לסייע לאדם לעמוד כלכלית על רגליו עד יבואו ימים טובים יותר (ומגדיל לעשות מחוקק ספר דברים שאף נותן למשתחרר מענק- כחלק מתפיסת ערבות הדדית וסיוע לאחים,בני אותו העם).



אל לנו להתנער מאחינו.
הגיעה השעה להגשים את שאיפת המחוקק המקראי ולבטל עבדות בישראל!


אחרת יתרבו גרים, אלמנות, יתומים, חד הוריות, לויים למיניהם ושכבת מצוקה, והרי קופת המדינה תצטרך להכיל גם אותם.
ובסופו של יום, אם תקראו באמת את האותיות הקטנות ב'עוז לתמורה', יתברר לכם שכולנו עבדים.
אז אם נשכיל להיטיב עם עובדי הקבלן אולי יבוא יום ויתבטלו הגזירות גם על עבדי החינוך.