היום נערכה הצבעה בעיריית ת"א בה הכריע הרב כי רצונו בתחבורה ציבורית בשבת.
אני נפעמת.
מדהים אותי שהאנשים שיצאו ראשונים לגור באוהלים ברוטשילד על מנת לזעוק את הצורך בצדק חברתי, עושים ככל הניתן לרמיסתו.
לפעמים הנאורות החילונית היא מסווה לגזענות ובורות קשה.
(ושלא תבינו אותי לא נכון. כפייה דתית אכן קיימת. אבל לא זה המקום לזעוק עליה).
אז מה בין שבת לצדק חברתי ?
לאחר יציאת מצרים , הטקסט הראשון שפותח את יסודות האמונה והחקיקה הישראלית הוא עשרת הדיברות (שמות כ' 1-13).
טקסט זה מהווה מסמך יסוד לעקרונות מוסריים שביקש המחוקק להעביר ועל בסיסם ליצור חברה מתוקנת. צודקת.
הדיבר הרביעי דן בשבת: "ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. ט וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַד' אֱלֹהֶיךָ לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ".
לא מדקדק המחוקק בהגדרת זכור או מלאכה, אבל לעומת זאת חורג ממנהג הקצרנות ומפרט לפרטי פרטים מי זכאי לשבות ממלאכה- לא רק בעל המאה ומשפחתו, אלא אף העבדים ואפילו הנוכרים הגרים בתוכנו.
במזרח הקדום לא הקפידו ממש על זכויות הפרט.
ניתן היה להעביד עד כלות חושים, עד מוות. ובמיוחד היו נתונים לניצול העבדים והזרים. והמקרא כאן יוצר תקדים חברתי.
יום חופשי אחד בשבוע לכלל האנושות- ללא הבדל דת, גזע ומין.
ובואו נחזור לאוטובוסים-
עומד לו תל אביבי מצוי, ללא רישיון או רכב ודורש להשתמש בחירויות הפרט שלו עפ"י חוסר אמונתו ומבקש שתעמוד לפניו הזכות להתנייד בזול ממקום למקום שבעה ימים בשבוע.
לכאורה- הגיוני. ועכשיו למעשה-
מי יהיו הנהגים? משמרות בשבת יהיו חובה? מי שלא ישא בעול יפוטר?
מי ינקה,יתדלק ויתחזק את האוטובוסים? מה המחיר שישלמו על כך ילדיו של אותו נהג? אישתו?
ובל נשכח-מרגע שחברת דן, הציבורית, תחל לסוע בשבת ,קצרה הדרך לאשר לארגונים רבים אחרים לפעול בשבת ולכפות על עובדיהם להיות עבדים.
אם זכויות נקנות במחיר רמיסת פרט אחר- האם יש בהן ערך אמיתי?
אז אני קוראת לכל לוחמי החופש והצדק החברתי באשר הם- שבו, קראו ולימדו את הדיבר הרביעי.
וקיימו את יסודות הצדק לאשורן במקום להפרן מתוך נהנתנות ובורות שבאה על חשבון חולשתם של אחרים ובמסווה לקוי של לוחמי צדק ונפגעי כפייה דתית.
(והערה לשומרי המצוות- נראה כי גם הגדרת 'גוי של שבת' היא בבחינת עבירה- שהרי הוא גר הגר בתוכנו...).
אני נפעמת.
מדהים אותי שהאנשים שיצאו ראשונים לגור באוהלים ברוטשילד על מנת לזעוק את הצורך בצדק חברתי, עושים ככל הניתן לרמיסתו.
לפעמים הנאורות החילונית היא מסווה לגזענות ובורות קשה.
(ושלא תבינו אותי לא נכון. כפייה דתית אכן קיימת. אבל לא זה המקום לזעוק עליה).
אז מה בין שבת לצדק חברתי ?
לאחר יציאת מצרים , הטקסט הראשון שפותח את יסודות האמונה והחקיקה הישראלית הוא עשרת הדיברות (שמות כ' 1-13).
טקסט זה מהווה מסמך יסוד לעקרונות מוסריים שביקש המחוקק להעביר ועל בסיסם ליצור חברה מתוקנת. צודקת.
הדיבר הרביעי דן בשבת: "ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. ט וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַד' אֱלֹהֶיךָ לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ".
לא מדקדק המחוקק בהגדרת זכור או מלאכה, אבל לעומת זאת חורג ממנהג הקצרנות ומפרט לפרטי פרטים מי זכאי לשבות ממלאכה- לא רק בעל המאה ומשפחתו, אלא אף העבדים ואפילו הנוכרים הגרים בתוכנו.
במזרח הקדום לא הקפידו ממש על זכויות הפרט.
ניתן היה להעביד עד כלות חושים, עד מוות. ובמיוחד היו נתונים לניצול העבדים והזרים. והמקרא כאן יוצר תקדים חברתי.
יום חופשי אחד בשבוע לכלל האנושות- ללא הבדל דת, גזע ומין.
ובואו נחזור לאוטובוסים-
עומד לו תל אביבי מצוי, ללא רישיון או רכב ודורש להשתמש בחירויות הפרט שלו עפ"י חוסר אמונתו ומבקש שתעמוד לפניו הזכות להתנייד בזול ממקום למקום שבעה ימים בשבוע.
לכאורה- הגיוני. ועכשיו למעשה-
מי יהיו הנהגים? משמרות בשבת יהיו חובה? מי שלא ישא בעול יפוטר?
מי ינקה,יתדלק ויתחזק את האוטובוסים? מה המחיר שישלמו על כך ילדיו של אותו נהג? אישתו?
ובל נשכח-מרגע שחברת דן, הציבורית, תחל לסוע בשבת ,קצרה הדרך לאשר לארגונים רבים אחרים לפעול בשבת ולכפות על עובדיהם להיות עבדים.
אם זכויות נקנות במחיר רמיסת פרט אחר- האם יש בהן ערך אמיתי?
אז אני קוראת לכל לוחמי החופש והצדק החברתי באשר הם- שבו, קראו ולימדו את הדיבר הרביעי.
וקיימו את יסודות הצדק לאשורן במקום להפרן מתוך נהנתנות ובורות שבאה על חשבון חולשתם של אחרים ובמסווה לקוי של לוחמי צדק ונפגעי כפייה דתית.
(והערה לשומרי המצוות- נראה כי גם הגדרת 'גוי של שבת' היא בבחינת עבירה- שהרי הוא גר הגר בתוכנו...).
