ימים רבים עברו מאז עמדתי בשערי עמוד זה והבאתי תוכחה.
אבל הנה באו שוב ימים שלא נותנים מנוח.
בבואי ללמד את חוקי העבד בכיתה, השאלה הראשונה שאני פותחת בה היא- האם היום יש עבדות בישראל.
וזו אכן שאלה מעניינית.
לאחר שהוציאנו האל ביד חזקה ובזרוע נטויה מעבדות אנוש במצרים אל חירות ובחירה באמונתו (וחפשו במקראנט את ההרצאות של דוד כהן צמח ופרופ' ישראל רוזנסון בנושא), את קובץ חוקי ישראל (לאחר הברית- עשה"ד) הוא פותח דוקא בחוקי עבדים (שמות כ"א).
העם יצא מעבדות אז החקיקה תתחיל במקום שכואב להם הכי הרבה.
נראה שהאל לא מסוגל לסבול את העובדה שהעם שעובד אותו יחזור מרצון להשתעבד לבשר ודם.
יחד עם זאת , ברור לו לחלוטין שביטול מוחלט של העבדות לא ייתכן - גם כי זה שאיפה אידיאלית מרחיקת לכת בזמן זה (כפי שציין פרופ' רוזנסון) וגם כדי שיהיה מוצא ראוי לאדם שנקלע לחובות.
ולכן החקיקה בישראל בעניין העבדות נעה בין הרצון להבהיר שעבדות היא גזירה לא נעימה לבין הצורך להגן ככל שניתן על האדם המשתעבד.
כתוצאה מכך- סחר בבני אדם אסור, אדם הוא זה המוכר עצמו (מבחירה, מרצון), או אב את ביתו.
העבדות מוגבלת בזמן, העבד נחשב לתקופה זו כשכיר עם זכויות פחותות. כשיוצא לחופשי- יצא עם הרכוש איתו בא.
ויחד עם זאת העבדות אינה מומלצת, כיוון שאם ינשא במהלכה לא יצא עם אישתן וילדיו, מעמדו נמוך (רכוש האדון וניתן אפילו להכותו), זכויותיו בכל זאת נפגעות, ובכלל אם יבחר להישאר עבד עולם- יתנו סימן באוזנו (רציעה) כך שבכל מקום , כולל בקניות בשוק, יזהו אותו כעבד.
המחוקק מנסה מצד אחד להגן על העבדים ואילו מצד שני להבהיר שמעמד זה פוגע ומשפיל, כדי שישקול האדם בכובד ראש את השתעבדותו.
והיום?
עפ"י חוק מדינתנו הדמוקרטית העבדות אסורה בישראל ואף נחשבת עבירה פלילית.
אך מהי עבדות?
אדם שעובד מצאת החמה ועד צאת הנשמה, בלי אפשרות לימי מחלה או חופשה (כי לא משלמים עבור זה), בלי פנסיה לימי השיבה שיבואו (אשר עפ"י קהלת לא יהיו ממש טובים), בלי אפשרות לחסוך על מנת להתאושש כלכלית (קרן השתלמות),
אדם ללא ביטחון תעסוקתי, יציבות כלכלית, שמקבל תשלום לא הולם בעבור שעת עבודה- אם בכלל, שהרי יש מעסיקים שמלינים שכרו או לא משלמים בעבור כל שעותיו שעבד, חשיפה לניצול מחפיר, תנאי העסקה קשים.
האין זו עבדות?
ואם כך- אז עובדי הקבלן הם עבדי קבלן.
וכבר איננו חיים במזרח הקדום, אז שאיפתנו צריכה להיות ביטול העבדות ולא שיפור המציאות הקיימת.
והמופקד על קופת המדינה צריך להבין שאין דרך אחרת אלא העסקה ישירה.
העבדות המקראית באה לסייע לאדם לעמוד כלכלית על רגליו עד יבואו ימים טובים יותר (ומגדיל לעשות מחוקק ספר דברים שאף נותן למשתחרר מענק- כחלק מתפיסת ערבות הדדית וסיוע לאחים,בני אותו העם).
אחרת יתרבו גרים, אלמנות, יתומים, חד הוריות, לויים למיניהם ושכבת מצוקה, והרי קופת המדינה תצטרך להכיל גם אותם.
ובסופו של יום, אם תקראו באמת את האותיות הקטנות ב'עוז לתמורה', יתברר לכם שכולנו עבדים.
אז אם נשכיל להיטיב עם עובדי הקבלן אולי יבוא יום ויתבטלו הגזירות גם על עבדי החינוך.
אבל הנה באו שוב ימים שלא נותנים מנוח.
בבואי ללמד את חוקי העבד בכיתה, השאלה הראשונה שאני פותחת בה היא- האם היום יש עבדות בישראל.
וזו אכן שאלה מעניינית.
לאחר שהוציאנו האל ביד חזקה ובזרוע נטויה מעבדות אנוש במצרים אל חירות ובחירה באמונתו (וחפשו במקראנט את ההרצאות של דוד כהן צמח ופרופ' ישראל רוזנסון בנושא), את קובץ חוקי ישראל (לאחר הברית- עשה"ד) הוא פותח דוקא בחוקי עבדים (שמות כ"א).
העם יצא מעבדות אז החקיקה תתחיל במקום שכואב להם הכי הרבה.
נראה שהאל לא מסוגל לסבול את העובדה שהעם שעובד אותו יחזור מרצון להשתעבד לבשר ודם.
יחד עם זאת , ברור לו לחלוטין שביטול מוחלט של העבדות לא ייתכן - גם כי זה שאיפה אידיאלית מרחיקת לכת בזמן זה (כפי שציין פרופ' רוזנסון) וגם כדי שיהיה מוצא ראוי לאדם שנקלע לחובות.
ולכן החקיקה בישראל בעניין העבדות נעה בין הרצון להבהיר שעבדות היא גזירה לא נעימה לבין הצורך להגן ככל שניתן על האדם המשתעבד.
כתוצאה מכך- סחר בבני אדם אסור, אדם הוא זה המוכר עצמו (מבחירה, מרצון), או אב את ביתו.
העבדות מוגבלת בזמן, העבד נחשב לתקופה זו כשכיר עם זכויות פחותות. כשיוצא לחופשי- יצא עם הרכוש איתו בא.
ויחד עם זאת העבדות אינה מומלצת, כיוון שאם ינשא במהלכה לא יצא עם אישתן וילדיו, מעמדו נמוך (רכוש האדון וניתן אפילו להכותו), זכויותיו בכל זאת נפגעות, ובכלל אם יבחר להישאר עבד עולם- יתנו סימן באוזנו (רציעה) כך שבכל מקום , כולל בקניות בשוק, יזהו אותו כעבד.
המחוקק מנסה מצד אחד להגן על העבדים ואילו מצד שני להבהיר שמעמד זה פוגע ומשפיל, כדי שישקול האדם בכובד ראש את השתעבדותו.
והיום?
עפ"י חוק מדינתנו הדמוקרטית העבדות אסורה בישראל ואף נחשבת עבירה פלילית.
אך מהי עבדות?
אדם שעובד מצאת החמה ועד צאת הנשמה, בלי אפשרות לימי מחלה או חופשה (כי לא משלמים עבור זה), בלי פנסיה לימי השיבה שיבואו (אשר עפ"י קהלת לא יהיו ממש טובים), בלי אפשרות לחסוך על מנת להתאושש כלכלית (קרן השתלמות),
אדם ללא ביטחון תעסוקתי, יציבות כלכלית, שמקבל תשלום לא הולם בעבור שעת עבודה- אם בכלל, שהרי יש מעסיקים שמלינים שכרו או לא משלמים בעבור כל שעותיו שעבד, חשיפה לניצול מחפיר, תנאי העסקה קשים.
האין זו עבדות?
ואם כך- אז עובדי הקבלן הם עבדי קבלן.
וכבר איננו חיים במזרח הקדום, אז שאיפתנו צריכה להיות ביטול העבדות ולא שיפור המציאות הקיימת.
והמופקד על קופת המדינה צריך להבין שאין דרך אחרת אלא העסקה ישירה.
העבדות המקראית באה לסייע לאדם לעמוד כלכלית על רגליו עד יבואו ימים טובים יותר (ומגדיל לעשות מחוקק ספר דברים שאף נותן למשתחרר מענק- כחלק מתפיסת ערבות הדדית וסיוע לאחים,בני אותו העם).
אל לנו להתנער מאחינו.
הגיעה השעה להגשים את שאיפת המחוקק המקראי ולבטל עבדות בישראל!
אחרת יתרבו גרים, אלמנות, יתומים, חד הוריות, לויים למיניהם ושכבת מצוקה, והרי קופת המדינה תצטרך להכיל גם אותם.
ובסופו של יום, אם תקראו באמת את האותיות הקטנות ב'עוז לתמורה', יתברר לכם שכולנו עבדים.
אז אם נשכיל להיטיב עם עובדי הקבלן אולי יבוא יום ויתבטלו הגזירות גם על עבדי החינוך.
כתיבה נהדרת אהבתי
השבמחקתודה
השבמחק