נחשת הנחושת והרופאים השובתים

אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל בשבועות האחרונים הרפואה הציבורית שובתת לסירוגין.
נראה שכבר קשה לעקוב אחר השובתים- מורים, ההסתדרות הכללית, פרקליטות המדינה, עובדים סוציאלים ועכשיו תור הרופאים.

מעניין לראות שהרופא היחיד במקרא הוא האל. הוא זה שממית ומחיה.
הוא אל, ולכן רק בכוחו לרפא. אבל טרם אעמיק דיון בנושא מעניין זה- נחזור רגע לימינו אנו- למציאות המאתגרת בה אנו חיים. מעמד הרופאים כיום.

לא בטוח שמאבק הרופאים באמת לגיטימי !

לפחות לא כל מה שחרטו בדם החולים על דגלם.
כאשר אנו מעיינים בספר במדבר כ"א אנו מוצאים סיפור מעניין; לאחר שהעניש האל את בני ישראל (על הוצאת דיבה) דרך הכשות הנחשים, ביקש ממשה ליצור מטה נחושת של נחש- שכל המביט בעיניו יבריא "והביט אל נחש הנחושת וחי"(במדבר כ"א 9).

כל יום מגיעים מאות "נשוכים" אל קופות החולים ובתי החולים בארץ. מסיבות שונות ולעיתים משונות מטוב ועד רע.

ואחרי מאבק מיגע בטפסים שונים, תשלומי 'התחייבות', לקיחת מדדים אצל האחות הם מגיעים לבסוף מותשים, יגעים, חוששים, לחוצים ועצבנים אל הרופא.

מתברר שמרבית הרופאים (ותסלחו לי) לא יודעים כלום.


הכל בגדר השערה, ונכון עד שיוכח אחרת. עד הסבב הבא בו ישנו את דעתם...


אם הזדמן החולה לבית החולים בשעת בוקר סבירה, אזי סביר שיראה רופא בכיר או רופא שהתייעץ עם בכיר במקום. לעומת זאת- אם הגיע אותו אומלל בשעת לילה, רחמינו עליו- כיוון שיתקל במתמחה עולל עייף, מנוצל ויגע.


התבלבלתם? אני אסביר-


גם ברפואה הציבורית קיימת היררכיה. בתי החולים מלאים במתמחים שלא ישנים ימים שלמים ומועסקים בתנאי עבדות בזמן שהבכירים מרחפים בין המחלקות לייעוצי שר"פ.


מעשה שהיה כך היה- לא מזמן אושפז חבר יקר בהדסה עין כרם.


בMRI ראו כתם ולא היה ברור האם זה גידול או דלקת. החליטו על ביופסיה. חלוקים לבנים רבים פקדו את מיטתו. ההיררכיה לא היתה ברורה למטופל ובני משפחתו, וגם לא טרחו להסביר מה הממצאים או הבדיקות הצפויות. כשהוחלט על ביופסיה ביקשה אישתו לברר מי יערוך את הניתוח. בתחילה אמרו לה שיהיה זה מנהל המחלקה הנוירוכירורגית. אך יום לפני הניתוח הובהר לה שאין זה בטוח. הגיע אותו בכיר לפניה והסביר שינתח מי שיהיה זמין באותה העת, ואם היא מעוניינת שיהא זה הוא היא יכולה להבטיח זאת רק בדרך אחת- שר"פ. וכיוון שבעלה יקר לה מכל מיהרה להפקיד מעל 70,000 ש"ח (כן, כן, כן !) במשרד השר"פ של הדסה.






ועכשיו שאלה- למי נראה הדבר הגיוני?






מילא שחלוקים לבנים רבים ונטולי שם חולפים על פניו של חולה ומשפחתו מבלי לתת את הדעת שאנוש מוטל לפניהם- גוף חולה ובאותו מחיר גם נשמה ! אבל איך ייתכן שהרפואה הפרטית התערבבה לה בביזוי גמור בציבורית. על שעות עבודתו בהדסה מקבל הרופא הבכיר שכר- ובאותו זמן מקדם גם את עסקיו הפרטיים- במקום שיש לו לקוחות 'החרדים לבריאותם' בשפע.


תופרד לאלתר הרפואה הפרטית מהציבורית. רופא שרוצה לעבוד במגזר הפרטי לא ייתכן שיהיה מועסק בציבורי במקביל.


יש כאן ניגוד עניינים טהור וניצול מעמד !!!!! שערו בנפשכם שקצין משטרה מכהן יציע את שירותיו במהלך עבודתו כחוקר פרטי. תובע בפרקליטות שבאותו זמן ייצג עבריינים שהמדינה תובעת.


מה קורה כאן?


ולא רק זה- לא ייתכן שהמתמחים יעבדו בשכר רעב, משמרת של 26 שעות רצופות ויותר, בלי השגחה של רופא בכיר במקום.

יש להגביל את שעות המשמרות שלהם בחקיקה ל- 12 שע'.

ולדרוש בכל שעה משעות היום רופא בכיר נוכח בתורנות. כן- שגם בכירים יתנו תורנויות (ככל שמתקדמים בדרגות האחריות גדולה יותר. לא?)

וכמובן- להעלות את שכר המתמחים. והם בלבד! הבכירים מבקשים להרוויח מן ההפקר. התלוש שלהם משביע רצון.

בחזרה לנחש הנחושת- מקץ ימים גילה חזקיהו כי אותו סמל הפך אל בפני עצמו, ולכן השחית אותו. כי לא תעשה לך כל פסל ומסיכה ולנו אל יחיד עושה שמים וארץ (מלכים ב', י"ח 4).

אכן מצבה של הרפואה הציבורית ומתמחיה רע. רע מאוד.

אך בין בכירי הרופאים בארץ יש המתהדרים לשאת בגאון את נחש הנחושת .
מעניין לראות כי אין רופא בשר ודם במקרא כולו.


מעניין שסמל הרפואה הוא אותו נחושתן שהפך אליל...
מן הראוי שיזכור כל רופא את מקומו ואת עצם היותו אנוש ולא יתהדר כאל.

מאבק המתמחים הוא עלה התאנה של הרפואה הציבורית. נדרש טיפול מקיף בתחלואיה.

זה נחש הנחושת שהגיע הזמן להכרית.

וכמו שהיתה אומרת סבתי רחל עליה השלום- רק שלא ניפול בידיים שלהם...